פסק-דין בתיק ב"ל 35866-04-11

1.         לפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק  הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 13.12.2010 וועדת אי כושר מיום 12.6.2011.             

2.         התיק נדון על פי סיכומים בכתב, לאחר שבדיון המוקדם הוסכם כי יאוחד הדיון בשני ערעוריו של המערער.

3.         המערער טוען כי הוועדה לא התייחסה למצבו החל מהאשפוז הראשון בחודש 10/08 ועד חודש 3/09, וכי בפני הוועדה עמדו ממצאים חלקיים, שלא היה די בהם כדי להגיע מסקנה מבוססת לגבי נכותו הנפשית בכל התקופה הרלבנטית לתביעה. מוסיף המערער כי הוועדה לא נימקה את קביעת הנכות בגין הליקוי הנפשי לפי סעיף 33(ג), בשל הפער בין סעיפיו הקטנים של סעיף 33. כמו כן מאחר שהחלטת הוועדה מהווה תנאי סף לקבלת סיוע לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס-2000, שהינה זכות סוציאלית בעלת היקף משמעותי, מוטלת על הוועדה חובת הנמקה מוגברת בבואה לקבוע את סעיפי הליקוי הנפשי שלקותו הנפשית נמוכה מ-40%. לגבי ליקוי השמיעה סיכמה הוועדה את דיוניה לפני שקיבלה את בדיקת השמיעה מיום 13.12.10. כמו כן בשל ליקוי השמיעה לא נערכה למערער בדיקה פסיכיאטרית ראויה.

4.         ב"כ המשיב מסכים כי לפני הוועדה לא הונחו מסמכי האשפוז הראשון של המערער, ואולם לטענתו מדובר במחדל של המערער. המשיב אינו אמור לחקור ולהוציא מסמכים מיזמתו, והיה על המערער להציג לוועדה את כל החומר הרפואי הרלבנטי לעניינו. בנסיבות שבהן לא היה ידוע לוועדה דבר האשפוז משנת 2008, לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. מוסיף המשיב כי אף שמדובר בדרגת נכות המתקרבת לסף המזכה ב-40%, לא מוטלת על הוועדה כל חובה מוגברת. יש לדחות את הטענה כי ליקוי השמיעה הפריע לבדיקה הפסיכיאטרית, ולעניין זה משלא ביצע המערער את בדיקת השמיעה במועד, אין לו להלין אלא על עצמו.

5.         אין מחלוקת בין הצדדים כי בפני הוועדה לא עמדו כל המסמכים הנחוצים לה לצורך מתן החלטה בעניינו של המערער, וכי לא עמדו בפניה המסמכים הנוגעים לאשפוזו הראשון. אכן ככלל על המבוטח לדאוג לכך שכל המסמכים הרלבנטיים לעניינו יונחו בפני הוועדה. ואולם על הוועדה, בהיותה ועדה מעין שיפוטית, לנהוג בגמישות בעניינים מעין אלה, ובמקרים מיוחדים, עליה לדאוג לכך שכל המסמכים הרפואיים הנחוצים לקבלת החלטה מושכלת יהיו לפניה. במיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר באדם הלוקה בנפשו, ויש חשש כי לא יעלה בידו להציג את עניינו בפני הוועדה כראוי. הוועדה לא ציינה בפרוטוקול אם התלווה מישהו מבני המשפחה למערער.

נדגיש, ככלל אין זה תפקידה של הוועדה לדאוג שיונחו לפניה המסמכים הנדרשים. ואולם, במקרה זה, וכאשר הוועדה היתה מודעת לכך שהמבוטח שעניינו נדון לפניה  לוקה במחלת נפש, והיה מאושפז, היה עליה לדאוג לכך שתינתן החלטה רק לאחר שכל המסמכים הרלבנטיים יונחו לפניה, כדי ליתן החלטה נכונה המבוססת על כל הנתונים הנדרשים. מתן החלטה בהעדר תיעוד מספיק הינה בגדר טעות משפטית, שכן אין היא משקפת כנדרש את דרגת הנכות של המבוטח.  יש להצטער על האמור בתגובת המשיב, כי משלא היה ידוע לוועדה על האשפוז הראשון משנת 2008 לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה (סעיף 5). מתן החלטה על סמך נתונים שגויים גם היא בגדר טעות משפטית, במיוחד כאשר ניתן היה לתקן טעות זו בנקל.

לפיכך יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים. המסמכים שצורפו לתגובת המערער לתגובת המשיב יונחו לפני הוועדה. הוועדה תדון מחדש בדרגת הנכות הפסיכיאטרית של המשיב תוך הסתמכות על כלל המסמכים שבפניה וביחס לכל תקופות האשפוז.

6.         גם בעניין השמיעה יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים. החלטת הוועדה בנושא זה אינה ניתנת לקריאה. הדברים נכתבו בשולי ע' 4 לפרוטוקול, בכתב יד בלתי קריא. לא די שפרוטוקול הוועדה כתוב בכתב יד, ואינו מודפס, וקריאתו מכבידה על קהל היעד של ההחלטה, ובכלל זה המערער, בא כוחו ובית הדין, אלא שהכותב במקרה דנן חרג ממסגרת הפרוטוקול באופן שאינו מאפשר קריאה של הדברים שנכתבו.

            לפיכך יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים כדי שתדון בעניין ליקויי השמיעה של המערער. הוועדה תתייחס גם לבדיקה שהתקיימה ביום 13.12.2010.

7.         לפני סיום נוסיף כי יש לדחות את טענת המערער כי מאחר שהחלטת הוועדה מהווה תנאי סף לקבלת סיוע לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס-2000, שהינה זכות סוציאלית בעלת היקף משמעותי, מוטלת על הוועדה חובת הנמקה מוגברת בבואה לקבוע את סעיפי הליקוי הנפשי שלקותו הנפשית נמוכה מ-40%. אף כי מדובר בוועדה מעין שיפוטית, הוועדה הינה ועדה רפואית במהותה. חברי הוועדה הינם רופאים במקצועם, וזהו תחום מומחיותם. החלטתם אמנם כפופה לכללי המשפט המנהלי, ואולם החלטתם הינה רפואית במהותה. הם אמורים לקבוע את אחוזי נכותו של המבוטח על פי מצבו הרפואי, ולא על פי שיקולים לבר רפואיים, ובהם תנאי סף של חוקים כלשהם.

סוף דבר -

עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים. המסמכים שצורפו לתגובת המערער לתגובת המשיב יונחו לפני הוועדה. הוועדה תדון מחדש בדרגת הנכות הפסיכיאטרית של המשיב תוך הסתמכות על כלל המסמכים שבפניה וביחס לכל תקופות האשפוז.

כמו כן תדון בעניין ליקויי השמיעה של המערער. הוועדה תתייחס גם לבדיקה שהתקיימה ביום 13.12.2010.

משהוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, מתייתר הצורך לדון בהחלטת הוועדה לאי כושר. וועדה זו תדון בשנית בעניינו של המערער לאחר מתן החלטה בעניינו בוועדה הרפואית לעררים.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.              

            מאחר שהמערער מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות.

ניתן היום,  ה' באייר תשע"ב, 27 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: